דב"ש לשבת

שבת כי תבוא תשפ"א

מעלת הכרת הטובה
הרב יוסף אליהו, ראש ארגון "עין טובה"

"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה, וירשתה, וישבת בה". אחרי כל השנים שתילחם, תוריש את יושבי הארץ, תבנה ישובים ותעבד את הקרקע; כשכבר תזכה לראות את הפרי הראשון – עליך להגיד תודה: "ולקחת מראשית כל פרי האדמה… והלכת אל המקום אשר יבחר ה'"; עמוד ליד המזבח, מול הכהן, ותאמר: באתי להודות לה' שנשבע לתת לנו את הארץ, והנה זה קרה: "הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה'".
דיברנו מספר פעמים, על הקשרים הרוחניים העמוקים שבין ארץ לבין אישה, וּודאי שבכל הקשור לנישואין, הדרך חייבת לעבור בהכרת טובה.
לפני שבועיים, חגגנו טכס הנחת תפילין ראשונה לנכד, בכותל המערבי. הכנתי דבר-תורה מתוך ספר 'חוק לישראל' שמצאתי ברחבת הכותל (ספר שיש בו מנה יומית מהפרשה, מנביאים, כתובים, גמרא, משנה, זוהר, הלכה, ומוסר) וצילמתי את קטע המוסר של אותו יום שלישי. בסעודה שאחרי הטכס אמרה רעייתי, שמאוד התרגשתי בברית של הנכד הזה ששמו אִתַי, כשאביו הסביר שקרא לו בשם זה, בהשראת פרק הנ"ך בו דוד המלך בורח מפני אבשלום, ועמו נמלטים מקורביו ואוהביו. דוד עומד וכולם עוברים בסך, ולפתע רואים שגם אִתי הגיתי ו600 לוחמיו מצטרפים לבורחים. אִתי היה פלשתי שהצטרף לא-מכבר עם אנשיו לישראל, מתוך הכרה במעלותיו של דוד. "ויאמר המלך אל אִתי הגִּתי, למה תלך גם אתה איתנו? שוב ושֵב עם המלך" – הישאר פה עם הממשלה החדשה; תקבל תפקיד… ולכל היותר, חזור לביתך בגת; "תמול בואך", אתמול הגעת, והיום אתה רוצה ללכת איתנו, כשאני עצמי לא יודע לאן תוביל דרכי?!
"ויען אִתי את המלך ויאמר: חֵי ה' וחי אדוני המלך, כי אם במקום אשר יהיה שם אדוני המלך – אם למוות אם לחיים – כי שם יהיה עבדך". אומר המלבי"ם: "כי אין ראוי לאוהב, לעזוב את אהובו בעת צרה". לכן – אמר בננו – קראתי לבני אִתי, כדי שיהיה אדם שיהיה נאמן לחבריו.
ואז הקראתי את קטע המוסר שצילמתי מה'חוק לישראל'; היה זה קטע מ'ספר חסידים':
"לעולם לא יהא אדם כפוי טובה, כי ממהרים להיפרע ממנו". ר' יהודה החסיד אומר ב'ספר חסידים' (קפ"ה) שכפוי-טובה ייענש יותר מאשר בעבירות אחרות. וראייתו: נבל הכרמלי שהיה כפוי טובה לדוד, מת 10 ימים לאחר שסירב לגמול טובה לדוד ולנעריו, שסייעו לרועֵי נבל: "ויהי כעשרת הימים, ויגוף ה' את נבל וימות" – ואילו שמעי בן גרא, שעשה לדוד רעה גדולה הרבה יותר, שקילל וסקל באבנים את דוד הבורח עם אנשים – מאומה לא קרה לו! – מסביר 'ספר חסידים': כי שמעי לא קיבל מדוד דבר; ומתוך שהיה מבית שאול, טעה לתקוף את דוד על שנטל את המלוכה משאול. אבל שמעי לא היה כפוי-טובה. ואילו נבל הכרמלי כפר בטובה שדוד ואנשיו עשו עִמו – ולכן מיהרו להיפרע ממנו! ככתוב ב'משלי': "משיב רעה תחת טובה, לא תמוש רעה מביתו" – בני-ביתו של כפוי טובה, שקיבלו ממנו רבות – הם ישיבו לו רעה! מידה תחת מידה, על שגם הוא לא גמל טובה למיטיבו.
לקראת ראש השנה, נתחזק בַּדברים האמיתיים, היסודיים, הבסיסיים; והדברים נכונים גם בנושא שלנו. אולי קיבלנו טובה מחבר/ה שניסו להכיר לנו, או שדכנית שטרחה ועמלה להכיר לנו, ולא הכרנו להם טובה כראוי, כי חשבנו שההצעה 'לא שייכת', וכו'. הבה נביא למי שרצו להיטיב לנו, מפירות הכרת הטובה שלנו; נְשמח ונחזק אותם לקראת השנה החדשה – וידועים דברי חז"ל, שמידה טובה גדולה פי 500! (רש"י לשמות כ). אם על כפיות טובה ממהרים להיפרע, ובעוצמה רבה – ודאי יֵטיבו עִמנו פי 500, על שהצטרפנו לשורות מכירי-הטובה בישראל.