תשס"ז: ברכת והכוונת הרב מרדכי אליהו זצ"ל
שלום,
אנו שמחים מאוד על פנייתכם אלינו…
איגוד "עין טובה" נוסד בשנת תשס"ז בברכתו ובהנחייתו הישירה של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שכ"אביהם של ישראל", טרח ודאג כל ימיו להביאם לבניין בית נאמן. הרב התעניין ביעדים שהִצגנו לו ובדרכים להשגתם, והִנחה אותנו גם בפרטי הפרטים של ההתנהלות מול הציבור הקדוש.
החידוש המרכזי שעליו בירך הרב אליהו זצ"ל הוא, שבדורנו חייבת להיות אחריות לאומית בנושא הנישואין, ואחריות זו צריכה להתבטא בכך, שנטפל בנושא באופן מסודר כבכל נושא לאומי אחר. זאת מכיוון שֶׁבעיות אִי-הנישואין והנישואין מאוחרים – שמהן נובעת עם השנים גם בעיית הגירושין – בעיות אלה אינן עוד צרתו של פלוני או אלמונית, אלא הן חוצות כיום את כל האוכלוסיות והמגזרים בעם ישראל. וממילא, חובה עלינו לטפל בנושא בכל הרצינות והכֵּלים, לא פחות מאשר בנושאי הביטחון, הרפואה והחינוך, ובִקנה-מידה לאומי: ללמוד היטב את הבעיה, לעקוב אחר מה שנעשה ולאסוף נתונים, להסיק מסקנות מפעולות נכונות ושגויות שנעשו, ובהתאם לכל אלה, להכשיר אנשים ראויים שיִּתנו מענה נכון.
תשס"ח-תשע"ב: הוכחת התזה
בשנת תשס"ח, החלו הסופר הרב יוסף אליהו ורעייתו רותי לבדוק את הנושא תוך כדי עבודה בשטח. מאחוריהם היו אז 25 שידוכים שעשו עם השנים, לחבר'ה שהיו 'בני-בית' אצלם (חברים/ות של הילדים, וכדו') והשאלה שבחנו היתה: איך יתכן שעשינו בעבר שידוכים די בקלות, במספר הפגשות מועט מאוד – בעוד ששדכנים טוענים שהם 'עובדים שנים' וללא תוצאות?
הרב ורעייתו החלו לקבל בחורים/ות לשידוך, ראיינו אותם אישית כשעתיים, ביררו היטב מה הם מחפשים בבן-הזוג, וגם קיבלו פרופיל די מפורט של המועמד. בנוסף יצרו קשר אישי עם הפונים, וגם ליוו באופן צמוד את הקשרים, כיוון שידעו מן הניסיון את החשיבות המכרעת של הליווי.
כעבור 4 שנות-עבודה עם 120 מועמדים, הועברו נתוני העבודה והתוצאות לאישור רואה-חשבון (לצפיה באישור – לחץ) וזאת כחלק מן התפיסה שיש לעסוק בשדכנות באופן רציני ומבוקר. משרד הרואה-חשבון בדק: באיזה תאריך התקבל המועמד/ת לראיון (כפי התאריך שנרשם בחשבונית, ובשאלון שמילא המועמד/ת) והאם נכון שהמועמד התארס בתוך 8 חודשים – לדוגמא – כפי שנמסר לו; נתון זה, וידא הרואה-חשבון באמצעות שיחה אישית עם המועמדים.
התוצאות היו מרשימות ביותר, ואישרו את ההנחה שאם עובדים באופן מקצועי, החבר'ה מתחתנים באחוזים גבוהים:
מהפונים שבגילאי 24-30 – התארסו 69% בתוך 10 חודשים (בממוצע) מיום שפנו.
ומהפונים שמעל גיל 30 – התארסו 35% בתוך 11 חודשים (בממוצע).
נתון מרשים נוסף: 86% מהמתארסים, התארסו עם ההצעה הראשונה שהוצעה להם!
הוברר אפוא: כאשר נוצרת היכרות אישית טובה ומעמיקה בין השדכנית והמועמד/ת, הסיכוי לחתונה הוא גבוה מאוד.
תשע"א – "הקורס לשדכנות" ותחילת ישום הרעיון
השמועה עשתה לה כנפיים, ולמרות שמעולם לא פורסם ברבים מס' טלפון של "עין טובה", מספר הפונים הלך ועלה עד שהרב ורעייתו לא יכלו לקבל מועמדים חדשים. התברר גם שבשיטת עבודה יסודית כזו, לא מסוגל שדכן אחד לטפל ביותר מ-40 מועמדים, באופן איכותי. המסקנה היתה ברורה: יש להגדיל במהירות את מספר השדכניות שעובדות במקצועיות ובמסירות, ברוב שעות היום 'הרעננות' שלהן. לשם כך פתחו הרב ורעייתו את "הקורס לשדכנות" במסגרת "מכללה ירושלים" בית וגן, קורס שזכה גם להכרת משרד החינוך, המעניק אותו ליוצאות לשנת שבתון.
עד כה הוכשרו כ100 שדכנים ושדכניות בקורסים שנערכו בירושלים, בנתניה ובראשון לציון, כשהכוונה היא להביא את הקורס לכל איזור בארץ. חלק מהבוגרות, משולבות כיום בעבודה בשכר במוסדות חינוך, וכך זכינו בחסדי ה' לממש ניצנים של פתרונות שורשיים לבעיה, ומהם שלושה עיקריים:
א. הכשרת שדכניות בקורס ארוך ורציני, עם מיטב אנשי השטח והמקצוע.
ב. צירוף שדכניות למוסדות חינוך, לעבודה עם בוגרי/ות המוסדות.
ג. אירגון מפגשים איכותיים לפנויים ולפנויות, בימי חול ובשבתות, כשהדגש הוא על המשך עבודה וליווי לאחר מפגשים אלו.
איגוד "עין טובה" מעודד נשים וגברים לעסוק בשדכנות כמקצוע עיקרי בחייהם, כשראשם ורובם במחשבות על המועמדות/ים, למצוא להם בני זוג, וללוות את הקשר עד לסיומו המוצלח מתחת לחופה. בשנת תשע"ה נוסדה עמותה שתאסוף משאבים מן הציבור ותשלם משכורת מסודרת לשדכנית, כדי שתוכל להתמסר לעבודת הקודש הקשה שבידה – בדיוק כפי שנעשה בישראל עם עובדי ההוראה, הרפואה, אנשי צבא הקבע ועוד.
על סמך קשר רב-שנים זה עם העוסקים במלאכה, אנו ממליצים על אנשים שככל הידוע לנו הם ישרים, נאמנים ומקצועיים, ועובדים במחיר סביר והגון (עם זאת איננו אחראיים לטיפול שתקבלו מאדם שהפננו אליו, ואף נשמח אם תפנו את תשומת לבנו לטיפול מצויין ויוצא דופן שקיבלתם, או חלילה להיפך).
שדכנות: מלאכה מורכבת ומתישה!
כאן המקום לציין, שבניגוד למחשבה הרווחת בציבור, עשיית שידוך היא מלאכה מפרכת ביותר. לפי הנתונים הנאספים משדכנינו, עשיית שידוך מחייבת עבודה (כללית: ראיונות, מפגשי פו"פ, ליווי ועוד) בסך שבין 150-200 שעות עבודה! אמנם כולם מכירים סיפורים על שידוכים שנעשו בתוך דקות – אך אלה הם היוצאים מן הכלל. גם מי שעשתה 2 שידוכים 'בקלות', יש במאזנהּ הכולל שידוכים אחרים שעליהם עבדה 20-30 שעות, ומקרים רבים אחרים – והם רוב המקרים! – שלמרות השקעה רבה במשך שנים, הבן/ת עדיין לא הִתחתנו. (או שהִתחתנו שלא באמצעות השדכנית – אמנם לרוב, בעזרת התובנות והעצות שקיבלו ממנה בַּשיחות הרבות…).
הוסיפו לכך את הנתון הקשה, שעבודת השדכנות לא מסתיימת בשעה 5 אחה"צ. היא מתפרסת על פני 7 ימים (כולל מוצ"ש) וכמעט בכל שעות היממה. וכיוון שמאן-דהו הפיץ שמועה ש"שידוכים צריכים להיעשות לשם מצווה", ואיש לא תִּגמל את השדכנית על עבודתה המפרכת, התקבל כיום הנתון הבא:
מתוך אלה שעסקו בשידוכים לפני 10 שנים – תמצאו כיום פחות מ1% שממשיך לעסוק בכך! דהיינו: מתוך העוסקים כיום בשידוכי הילדים שלנו, 99% הם "עובדים חדשים". וגם הם, יפסיקו בעוד מספר שנים לעסוק במלאכה הקשה. נמצא, ש99% מהעוסקים תמיד בשידוכים, הם אנשים חסרי ניסיון שמתחילים 'הכל מחדש', ואפילו מבלי שנעשתה להם 'חפיפה' עם קודמיהם.
איגוד "עין טובה" – חרט על דגלו לשנות תופעה זו, וברכתו והסכמתו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל היו גם בִּנקודה זו. כיצד יתכן, שבַּנושא החשוב ביותר בחיינו, מטפלים בד"כ חובבנים-מזדמנים בהתנדבות?! לכן היה הרב זצ"ל שותף עִמנו בהערכת התשלום המגיע לשדכניות, כך שינתן עידוד למי שמשקיע את מיטב זמנו בנושא, ומאידך, יהיה זה גם תשלום סביר שהציבור בכללו יוכל לעמוד בו.
רוב שדכני "עין טובה" גובים 2500 ש"ח מכל צד כשהזוג מתארס בשעה טובה, ועם זאת כדאי תמיד לשאול בעת הפְּניה, מהו הסכום המדוייק. אגב: אחת ההוראות של הרב אליהו זצ"ל בְּנושא זה היתה, שיש לומר לַפונה את המחיר "מיד בטלפון", ולא להעלים זאת ממנו עד שיבוא לראיון ולהרשמה. ב"עין טובה" שומרים בקפדנות על הוראה זו. (הרב ביקש זאת על רקע אנשים שהתלוננו בפניו, שהתקשרו לגופים העוסקים בשידוכים והללו לא הסכימו לומר בטלפון את דמי ההרשמה עד שיבואו למשרדם. וכשכבר טרחו ובאו, שוכנעו בדברי חלקלקות לשלם סכומים גדולים – ובסופו של דבר יצאו רובם בפחי-נפש ובִתחושה שרומו).
אגודת "עין טובה" מגישה גם שירות חדשני וחיוני, שהוביל במאות מקרים לנישואיהם של מי שנעזרו בו, ושמו: "טלפון אדום להצלת קשר". מדי יום מופסקים בישראל אלפי קשרים של בחורים ובחורות מתאימים מאוד, רק בגין חוסר הבנה שאירעה ביניהם, בגין 'דייט' כושל, או התנהגות תמוהה של אחד הצדדים. ב"עין טובה" רוצים למלא את הארץ במאות אנשי מקצוע נגישים, שיגישו לזוג כזה סיוע מיידי בתוך שעות! אנו שואפים להעמיד לרשותם אדם שיטלפן, יבדוק וישוחח עם מי שצריך, יעשה בירור מקיף ויסודי – וימליץ על אחת מן השתים: או שירגיע את הבחור/ה ש'הכל בסדר', ויוביל את הזוג בביטחון לנישואין מאושרים; או מנגד, ימליץ להם להיפרד כדי שלא לבזבז זמן יקר וכוחות נפש.
בדורות קודמים, היו רבני הקהילות בישראל ממלאים תפקיד זה, ו"עין טובה" מחזירה במפעל זה עטרה ליושנה, כחלק מפיתרון תופעת הרווקות.
* * *
יצויין, שאין להנהלת "עין טובה" קשר לתשלום שאתם משלמים לשדכנים. אנו רק מסייעים בהמלצה על האנשים הטובים ביותר בתחום (רובם בוגרי "הקורס לשדכנות") כפי שאנו מתרשמים מקשר רציף עִמם – ובעזרת ה' נעשה ונצליח.
* * *
ממטרות איגוד "עין טובה"
דפוסי עבודה חדשים, ותדמית רעננה:
א. עידוד שדכנים ושדכניות להתמסר לעבודתם, ופיתוח גאוות-יחידה מקצועית, באמצעות:
- "מילגת טַנְדָּאוּת" לכל מי שיצר/ה שידוך, ותשלום למי שיגיעו לעבודה במוקדי-שדכנות שיוקמו ברחבי הארץ.
- העברת מאמרים בתחום לסיוע בעבודת השדכנות, יצירת הרצאות עם מומחים בתחום, ופיתוח סדנאות והשתלמויות.
- הקמת מרכזיה-פדגוגית ארצית (מרפ"ד) שתאגור ותמיין חומר כתוב ומצולם, בתחום השדכנות.
ב. הגדלת מצבת השדכניות והפעילים ברחבי הארץ, באמצעות:
- הבאת "הקורס לשדכנות" לכל רחבי הארץ.
- הפניית יוצאים לגימלאות לעבודה במרכזי שדכנות, לאחר הכשרה – בשיתוף המשרד לענייני גימלאים.
ג. גיוס משאבים מן העם באמצעות:
- פניה בכתב לכל מי שנהנו בעבר משירותי "עין טובה", וכן לבוגרות הקורסים – לתרומה, להוראות-קבע, ולהחזקת קופות-צדקה.
- פניה באמצעות פרסום ברדיו ובעיתונות הכתובה.
- פניה ממוקדת לבעלי-יכולת שתורמים בתחום.
שינוי התודעה הציבורית:
ד. הפיכת הפְּניה לשדכנים וליועצות כדי להתחתן, לפעולה נורמטיבית בגילאי העשרים:
- הצמדת "שדכנית-הבוגרות" לכל מוסד חינוכי.
- יזום ראיונות בתקשורת עם אנשים שהתחתנו באמצעות שדכנים, ותכניות רדיו בַּנושא בכל הרשתות. ראיונות עם אומנים וכדו' שהתחתנו בגיל צעיר, והנחיית אומנים שונים להעצים את הנישואין.
- הכשרת צוותי מרצים שיערכו סדנאות להורים בכל רחבי הארץ, כדי שההורים יפעלו בזמן ובאופן נכון, עם ילדיהם.
- הנחיית רבנים מכהנים שיעלו לשיח הציבורי בדרשותיהם, את הצורך להתחתן בגיל סביר, ולפנות לסיוע בתחום.