בעולמם של צדיקים

בשבת שעברה, כ' אדר, חל יום השנה ה12- לפטירת הגאון ר' שלמה-זלמן אוירבך זצ"ל. באווירת הימים שבין פורים לפסח, הנה סיפור אודותיו מן הספר החדש "אורו של עולם" – יזכני ה' לסיימו בקרוב.

***

אחד הסיפורים הנוגעים ללב, הוא מנהגו של ר' שלמה-זלמן להטריח עצמו, ולקנות יין מ'חנותה' של האלמנה מֶערקֶה זלוטניק ע"ה, בערבי פסח. רש"ז נהג כך עשרות בשנים, אך כשמֶערקֶה זָקנה, החל מנהגו למשוך תשומת-לב. ומדוע? משום שמֶערקֶה – שקיבלה מדי שנה בהתרגשות מחודשת את הפוסק הגדול הקונה לפסח רק אצלה – הִסתירה ממנו את העובדה, שבעצם, זה-מכבר כמעט ואינה מוכרת יין; שרק לכבודו, ניקתה את האבק מן המדפים המיושנים, והזמינה כמה ארגזי יין… ובאמת: כיצד זה תפסיד את מאור-פניו, של הקונה המיוחד שלה…?

ור' שלמה-זלמן – לא אִכזב מעולם. מדי שנה בשנה היה ממשיך לבוא, ואף הוא, מסתיר ממנה מידע מסויים: שבביתו יש עשרות בקבוקי יין, אותם קיבל כמשלוחי-מנות לפורים… מֶערקֶה, היתה מצפה לבואו בכיליון עיניים. בעת שהותו בחנות – היתה מהלכת סביב בחרדת קודש, ומפני כבודו, היתה יוצאת ומציצה מן החדר הסמוך אם סיים לבחור את היינות. גם כדי שלא יחפשהּ כשירצה לשלם, אך בעיקר: כדי לקבל את ברכתו האישית והלבבית של גדול-הדור, שלכבוד פסח – בו דרישות הכשרות מחמירות – סומך הוא אך ורק עליה… ור' שלמה-זלמן היה קונה 4-5 בקבוקים לליל הסדר, מברך אותה בחיוכו הלבבי – ועושה למֶערקֶה חג שמח, עמוק עמוק בלב…

*

מי אינו רוצה, להיות שותף למעשה כה נעלה? אדם קורא סיפור שכזה, ובלִבו עולה מיד הרהור: אה! אם יזדמן לי מעשה מעין זה – הרי שלמדתי מר' שלמה-זלמן כיצד לנהוג!

– אך כדאי להדגיש: כשקוראים סיפור מעין זה בספר, הוא נראה כלקוח מארץ האגדות… מעולמם הנפלא והטהור של הצדיקים, שכל כך היינו רוצים לחיות בו. הבעיה היא, שכאשר יוצאים מעולם קסום זה אל עולם המעשה – מגלים שלא הכל כה פשוט כמו בַּסיפור… אדם רוצה באמת להיות כר' שלמה-זלמן, לשמח סבתא או איזו דודה אלמנה בערב החג – אך מגלה לפתע ש"בדיוק כרגע" אין לו זמן… שהוא ממש חייב ללכת ל…

אה! לוּ היתה לי אפשרות כמו לר' שלמה-זלמן – הייתי רץ בשמחה אל הדודה!

– אלא שר' שלמה-זלמן, כך מתברר, חי בְּעולם הדומה להפליא לשלנו… ברגע של גילוי-לב, סיפר אחד הנכדים על מה שהִתרחש מאחרי הקלעים, של "סיפורי מֶערקֶה" המרגשים:

"בשנים האחרונות של סבא, היה זה ממש לא פשוט ללכת למערקֶה… גופו היה חלש מאוד, ובַימים שלפני פסח, נוצר לחץ אדיר של שאלות הלכתיות שהופנו אליו מכל רחבי תבל: אנשים פרטיים, מפעלים ורשתות-שיווק, וַעדי-כשרות – לכולם יש שאלות של 'הרגע האחרון ממש'! של הפסד כספי אדיר, כגון: מפעל שייצר כמויות עצומות של אוכל לפסח, וכעת התברר שאחד הרכיבים הוא ספק-חמץ, וכו'.

ובתוך כל הקלחת הרותחת הזו: הולכים למערקה!…

אגיד לך את האמת… היינו מתחננים לפניו: "סבא, די; קנית אצלה כל השנים – אבל אין לך עוד כוח לזה; אין לך רגע פנוי; אנחנו נלך לקנות אצלה; נֹאמר שאתה שלחת אותנו!'. וכשכל תחנונינו לא הועילו, מישהו אפילו 'רמז' לו פעם, שהחנות של מערקה בעצם 'לא כל כך פעילה כבר'… וש'אולי זו רק טירחה בשבילה' – אבל סבא עשה עצמו 'לא מבין'… הוא התעקש, ולא ויתר על כך שילך אליה בכל שנה, לשמח אותה באופן אישי".

*

יש הסבורים, ש"עולמם של צדיקים" הוא עולם מופלא שברא ה', ושרק לצדיקים, שמורה הזכות לבוא בשעריו. אך הדברים ששמענו 'מאחורי הפרגוד' מפי הנכד, מבהירים לכולנו, שהצדיקים, הם-הם שבונים את עולמם המופלא – בעשר אצבעותיהם.