אשה מבוגרת מבעלה – למה לא!?

לפרשת בלק:

מצוקת הרווקוּת, מעוררת אנשים טובים לְפתרונות יצירתיים. לפנינו רעיון מקורי שהגיע מאשה 'תלמידה-חכמה':

"…בתורה, מופיע רק עם מי אסור להתחתן: קרובי משפחה; פסולים מסיבה רוחנית [גוי, ממזר] או גופנית; ומגבלות-חיתון של הכֹּהנים. אך לא מצויין גיל לנישואין. רק במסכת "אבות" מופיע: "בן 18 לחופה". כלומר, שראוי להינשא מגיל 18 ומעלה, ולא לפני (כשם ש"בן 15 לגמרא" פירושו: לא לפני – אך ברור שאפשר גם אחרי, כרבי עקיבא).

כדי להבטיח שלום-בית, מנסים כידוע להתאים בין השנים: במנהגים, באורח-החיים של המשפחות וכו'. כי הרגלים, אופי, כיוון תורני וכדו', הם דברים שלא קל לשנות אותם, ולכן צריך להשתדל למצוא בן-זוג מתאים. חז"ל גם המליצו לשאת בת ת"ח (פסח' מט.), וכן לבדוק באחיה של הכלה (ב"ב קי.). אולם לא מצינו בשום מקום, שאשה שמתאימה באופי, ברמה הרוחנית וכו', פסולה רק משום שהיא גדולה מהאיש! הרי לעִתים מדובר בהחמצה של שידוך מצויין לבחורה בת 26, רק משום שהבחור בן 24. האם הבדל השנים הקטן הוא כל-כך משמעותי!? יש בציבור שלנו בנות ממש מקסימות, שה"בעיה" היחידה שלהן היא הגיל! מי יודע כמה סבל נגרם להן, רק משום שכששומעים את גילן, חושבים מיד על בחור מבוגר מהן (לפעמים גם ב12- שנה…).

גיל – אינו מעיד על בגרות, או על אופי חיובי. סבי סיפר, שלפני מאה שנה, בפולין, אִמו היתה גדולה מאביו ב10- שנים (!). והיתה ביניהם אהבה גדולה ויחסי חברות, עד שבפטירתו (הוא נפטר לפניה), היא הספידה אותו בַּמלים: "היום איבדתי לא רק את בעלי, אלא את החבר הכי טוב שלי". מי אמר שכשהאשה מבוגרת יותר, הנישואין לא יהיו מוצלחים? וכי כיום, כשברוב הזוגות הבעל גדול מאשתו – הנישואין הם תמיד מוצלחים?

יש בנות שנראות צעירות מגילן, וחשות צעירות; והפוריוּת – היא תמיד ביד ה'. בנות רבות התחתנו בגיל 23 – וילדו 2-3 ילדים; ולא מעטות התחתנו בגיל 27, ואפילו 30 – וילדו 6 ילדים (וב"ה, כיום יש סיכוי רב יותר ללדת בגיל מתקדם).

לאשה מבוגרת יותר, יש יתרון חשוב: בציבור שלנו, יש המאמצים את הרעיון "החרדי", שהאשה מפרנסת והבעל לומד תורה. ובכן, לאותם בני 20-23 שרוצים לחיות כך, לפחות מספר שנים – אין טוב מאשר לשאת אשה בת 24 ומעלה, שכבר סיימה ללמוד מקצוע, ומרוויחה משכורת קבועה ויציבה. כיום המצב הוא, שבחור כזה מחפש צעירונת בת 20, שגם תהיה לו אשה ורעיה; גם תנהל בית (בישול, ניקיון, סדר, קניות); גם תִּלמד לימודים גבוהים, וגם תתרוצץ לעבוד בחוץ. בגיל 21 היא כבר אמא, השמה את התינוק במעון בגיל 3 חודשים, וממשיכה ללמוד יום שלם, חוזרת לשיעורי בית, טיפול בתינוק, בישול, ניקיונות… האם זה אנושי!?

לעומתה, בחורה בת 24 שסיימה ללמוד (ויתכן אף עובדת ומתפרנסת) יכולה להתחתן ברוגע רב יותר, עם בחור צעיר ממנה שעדיין לומד.

ממש קשה להבין, מה הלהיטות הזו דווקא אחרי בחורות צעירות.

מובן ש"מותר" להתחתן עם בת הצעירה ממך… הרוב יעשו כך, גם מבלי לשאול אותנו. – אך במצב הקיים כיום, ודאי שמצווה להתחתן עם בת המבוגרת ממך. כי מלבד מצוות הנישואין, מקיימים בזה גם "לא תעמוד על דם רעך", וגם "ואהבת לרעך כמוך". הרעיון אינו שלי: יש מגדולי ישראל, שהתחתנו עם נשים מבוגרות מהם; כמו הרבי מליובביץ' זצ"ל, החפץ חיים זצ"ל; וכן הרב אלי ודינה הורביץ הי"ד, ועוד. הם נעשו רבנים גדולים אחרי – ואולי: בעקבות – החתונה עם אותה אשה הגדולה מהם ('מאחורי רב גדול – מסתתרת אשה גדולה!…').

שינוי כזה, תלוי הרבה באווירה הציבורית. צריך לבקש מהרבנים שיבהירו בישיבות, שצריך לבדוק אופי, כיוון התורני, משפחה וכדו' – אבל ידגישו שהגיל הוא דבר שולי.

ברגע שנשנה את המבט על יחס הגילאים שבין הבעל והאשה – יהיה לְרווקות רבות מבחר עצום של בחורים! הפתרון הוא כל-כך פשוט, שאתה שואל "איך לא חשבו על זה קודם". לא רק הבנות תיהננה מכך, אלא גם הרווקים הרבים, שחלקם ימצא את מבוקשו דווקא בבת בוגרת, בשלה, ובעלת מקצוע".

עד כאן הצעתה של תהלה.

***

(זוגות בהן הבעל צעיר מהאשה, מוזמנים להגיב על ההצעה, ולהעלות מסקנות מִנִּסיונם…).